"הקונצנזוס" –
בשנת 1999 פורסם בעיתון ה - British Medical Journal מאמר מאת אליסטר מק-לנן אשר לימים כונה ה"קונצנזוס". המאמר
פורסם על יסוד מחקר שנערך באוסטרליה ובניו זילנד, ביחס לסיבות הגורמות לשיתוק
מוחין והגדרת מצבים בהם שיתוק מוחין נגרם כתוצאה מאירועים שהתרחשו סביב הלידה.
המאמר מתאר מספר קריטריונים, אשר בהתקיימם, ניתן להצביע על קשר סיבתי
בין אירוע סב לידתי לבין שיתוק מוחי והם:
- הוכחת חמצת מטבולית עוברית תוך לידתית בעורק חבל הטבור או לחילופין בדגימות דם מוקדמות מאוד, כאשר רמת ה-P.H. (מדד מידת החומציות בדם) הנמדדת הינה 7 ומטה ורמת ה – BE (base deficit) גדול או שווה ל – 12.
- תמונה קלינית מוקדמת של אנצפלופתיה היפוקסית - איסכמית הכוללת מאפיינים בעלי אופי נוירולוגי.
- שיתוק מוחין מסוג קוואדרופלגיה ספסטית או דיסקינטית.
- העדר גורם אחר שיכול להסביר את הנזק.
בנוסף, קיימים
קריטריונים משניים אשר אף הם יכולים להוות
אינדיקציה לקשר שבין שיתוק מוחין לבין החוסר בחמצן הגם שאותם מדדים אינם ייחודיים
לקשר זה:
- ציוני אפגר של בין 0 – 6 למשך יותר מ – 5 דקות.
- עדות מוקדמת לפגיעה רב מערכתית.
- עדות הדמייתית מוקדמת על פגיעה מוחית חמורה.
מהמאמר
עולה, כי ב – 90% ממקרי שיתוק המוחין, לא נמצא קשר בין החסר בחמצן לבין השיתוק
שנגרם. רק בעשרת האחוזים הנותרים הוכח קיומו של קשר סיבתי, בין חסר החמצן המתרחש
בסמוך לפני הלידה (תשניק) לבין הנזק המוחי שנגרם ליילוד.
הליכה בהתאם לכללים הנוקשים שהתווה
ה"קונצזוס" צריכה, לכאורה, להוביל למסקנה כי יתקשה התובע להוכיח קיומם של תנאי הסף דלעיל כתנאי לנזק מוחי שנגרם, למשל, עקב תשניק. אלא שבית המשפט בוחן את הדברים באופן פרטני ולגופו של עניין כשגם תחושת הצדק מהווה רכיב בהליך הבחינה. ראה למשל: ת"א (במחוזי באר שבע) 003110/04 קשעלה עלי נגד שירותי בריאות כללית, שם נקבע, כמצוטט:"הליכה בהתאם לכללים הנוקשים שהתווה
ה"קונצזוס" הייתה צריכה להוביל למסקנה לכאורה, כי לא הוכח אירוע
תשניק שגרם לנזק המוחי אצל התובע, שכן אחד מתנאי הסף לקיומו, שעניינו חמצת מטבולית
בדם – לא התקיים. מסקנה שכזו הדעת אינה סובלת. היא אינה מתיישבת עם העובדות שהוכחו
ואינה עולה בקנה אחד עם תחושת הצדק. לא ניתן לייחס לבדיקות הביוכימיות, שנלקחו
בנקודות זמן מסוימות לאחר הלידה, משקל מכריע בתוצאות ההליך. בייחוד, לנוכח הרשלנות
הקשה שהוכחה, הנזק הנורא שנגרם ליילוד ובעיקר - העובדה שכל יתר הקריטריונים,
המלמדים על קיומו של תשניק שגרם לנזק – הוכחו כדבעי.".
עו"ד אילן זריהן
לפניה אישית: http://www.iz-law.com/contact.html
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה