יום שני, 12 בנובמבר 2012

רשלנות באבחון אירוע מוחי (שבץ מוחי)

מאת: עו"ד אילן זריהן


כפי שהוגדר ע"י ארגון הבריאות העולמי אירוע מוחי הינו התפתחות פתאומית ומהירה של סימנים קליניים המעידים על הפרעה בתפקוד המוחי הנמשכים יותר מ-24 שעות או גורמים למוות ונגרמים, בהעדר סיבה אחרת מוכחת, כתוצאה מהפרעה במערכת אספקת הדם למוח.

האירוע המוחי הינו בגדר מצב חירום רפואי לכל דבר ועניין ולכן, מעבר לאספקט המניעתי, קיימת חשיבות רבה לאבחון מוקדם של אותם תסמינים מעידים, כגון: תופעות של עיקום פתאומי של הפה, קושי בדיבור, ערפול בעין אחת, הרגשת נימול במחצית הגוף, יד אחת שפתאום אינה כותבת ותסמינים נוספים ואחרים כמו עיוורון, חולשת איברים ושרירים, סחרחורות, ראייה כפולה, חולשה כללית, אובדן תחושות, אובדן חלקי של שמיעה, דיבור לא ברור, חוסר יציבות ועוד.

טיפול מוצלח באירוע מוחי מחייב, בראש ובראשונה, מודעות של הציבור ושל רשויות הבריאות להכרה בכך שאירוע מוחי מהווה מצב חירום רפואי, בדומה לאוטם שריר הלב או טראומה. הטיפול המוצלח בחולים הלוקים באירוע מוחי כתרחיש חירום מורכב משרשרת בת ארבעה שלבים:1. זיהוי מהיר של תסמיני אירוע המוח; 2. שימוש מיידי בשירותי החירום הרפואיים; 3. פינוי מהיר תוך כדי ידוע ביה"ח; 4. אבחנה וטיפול מהיר על-ידי צוות ייעודי בביה"ח לטיפול באירוע המוח ואשפוז ביחידת שבץ מוח ייעודית.

לעיתים שלב האבחון והזיהוי המהיר של התסמינים המקדימים לוקה בחסר ולעיתים אף גובל ברשלנות רפואית, שבמבחן התוצאה מביאה לכדי נזקים בלתי הפיכים ופגיעה באפקטיביות הטיפול הרפואי. ראה דוגמא לתביעת רשלנות רפואית שהוגשה על רקע רשלנות באבחון שבץ מוחי אולם נדחתה, ת"א 260/07 אברהם נ' שירותי בריאות כללית - תובע שלקה בשבץ מוחי בשנת 2005 שגרם לו לשיתוק בחלק גופו השמאלי וטען שרופאי המשפחה בקופת החולים התרשלו באבחון התלונות שלו שהחלו שנים קודם לכן ולו היו מטפלים בתסמינים שנצפו עקב תלונותיו אזי ניתן היה למנוע את השבץ המוחי. בית המשפט בחן את הסוגיה ודחה את התביעה תוך שהוא קובע כי התובע נשלח לכל הבדיקות הרלוונטיות בהתאם לתסמינים עליהם התלונן ולא נתגלה כל חשד שיכול להעיד על אותו שבץ מוחי קרב והולך. 
 
עו"ד אילן זריהן

www.iz-law.com

לפניה אישית: http://www.iz-law.com/contact.html